כמות ההזמנה המינימלית של מפעל אומרת מהי ההזמנה הקטנה ביותר שהוא מוכן לקבל. היא אינה אומרת כמה רובוטי בישול העסק שלכם יכול למכור לפני שהמלאי הופך לנטל.
שתי הכמויות נובעות משיקולים כלכליים שונים. הספק עשוי להזדקק לסדרת ייצור גדולה מספיק כדי לפרוס את עבודת ההיערכות או לצרוך אצווה שנרכשה של חומרי אריזה. השאלה שמעסיקה אתכם היא כמה זמן המלאי שנוצר יתפוס מזומנים.
אותו מינימום יכול לייצג חשיפה שונה מאוד
דוגמה היפותטית — הנתונים ממחישים את החישוב בלבד; הם אינם הצעת מחיר שלנו או מחירי שוק.
נניח שה-MOQ של הספק הוא 500 יחידות. בקצב מכירות משוער של 100 יחידות בחודש, ההזמנה מייצגת אספקה לחמישה חודשים. בקצב משוער של 40 יחידות בחודש, היא מייצגת 12.5 חודשים. אלה תרחישים של מכירות קבועות, לא תחזיות ביקוש; הם מתעלמים מהצטיידות מחדש ומכל מלאי שכבר נמצא ברשותכם.
הספק רואה בשני המקרים אותה סדרת ייצור מעשית. הקונה רואה או מחזור מכירות קצר יחסית או התחייבות שנמשכת מעבר לשנה. הפחתה קטנה במחיר ליחידה אינה מבטלת את ההבדל: עדיין צריך לממן כל יחידה נוספת שלא נמכרה.
לוח אספקה אינו בהכרח מצמצם את ההתחייבות
כדאי להבחין בין מינימום ייצור לבין כמות מסירה. ספק עשוי להסכים לייצר אצווה אחת ולשלוח אותה במשלוחים חלקיים. הדבר יכול להפחית את המלאי שתופס מקום פיזית במחסן שלכם, אך אינו מפחית את החשיפה אם עדיין עליכם לרכוש ולשלם עבור האצווה כולה.
הדבר חשוב במיוחד בהשקה, כאשר אומדן המכירות עדיין פחות מבוסס. חישוב הזמנה שנראה מדויק אינו יכול לתקן הנחת ביקוש ללא בסיס. אם ה-MOQ נראה ניתן לניהול רק בתרחיש המכירות האופטימי, ההזמנה המוצעת תלויה באופטימיות הזאת; היא לא נעשתה כלכלית רק משום שהספק מוכן לקבל אותה.
חלקו את ה-MOQ שבהצעה באומדן המכירות החודשי השמרני שלכם, ורשמו את מספר חודשי האספקה שנוצר ליד כמות ההזמנה לפני אישורה.